All Posts

יש ביטוי שמופיע על יותר ויותר אריזות בשנים האחרונות: "ללא חומרים משמרים." זה נשמע טוב. זה מרגיש כמו בחירה מודעת. אבל מתי בפעם האחרונה עצרתם לשאול מה זה בעצם אומר — ולמה בכלל צריך להגיד את זה? פתרון הנדסי שהתחפש למרכיב חומרים משמרים לא נולדו בתעשיית המזון. הם נולדו מבעיה לוגיסטית. כשהמזון מתחיל לנסוע - ממפעל למחסן, ממחסן לסופר, מסופר לבית - הוא נחשף לחמצן, לחות וחיידקים. התוצאה: קלקול. הפתרון הכי זול שנמצא במאה ה-20: כימיה שמאריכה חיי מדף. זה עבד. עדיין עובד. ויצרנים גדולים שב

מאז 2020, כל מוצר מזון בישראל נושא אחת משתי מדבקות: אדומה — אזהרה, או ירוקה — המלצה. הכוונה הייתה טובה: לעזור לצרכנים לבחור מהר, בלי לפרש טבלאות תזונה ורשימות מרכיבים. הסתכלת על האריזה, ראית את הצבע — וידעת. אבל מי שמחפש קורנפלקס לילדים ורוצה לדעת מה באמת עומד מאחורי הצבע — הסיפור קצת יותר מורכב. איך השיטה עובדת לכל מוצר מזון מוצק יש שלושה ספים: 10 גרם סוכר ל-100 גרם, 4 גרם שומן רווי ל-100 גרם, ו-400 מיליגרם נתרן ל-100 גרם. אם מוצר עובר אחד מהספים האלה — הוא מקבל מדבקה אדומה.

רוב ההורים בוחרים דגני בוקר לפי מה שכתוב על הקופסה. "מכיל דגנים מלאים", "מועשר בוויטמינים", "ללא חומרים משמרים". אבל רשימת הרכיבים מאחורה — זו שרובנו מדלגים עליה — מספרת לפעמים סיפור אחר. במיוחד כשמחפשים דגני בוקר לילדים שאפשר להרגיש טוב עם מה שיש בהם. אם תבדקות את התוויות של דגני הבוקר הנמכרים ביותר בישראל, הנה מה שתמצאו. המרכיבים שכדאי להכיר לפני שנפרט את השלושה הבעייתיים ביותר, הנה מרכיבים שראינו חוזרים על עצמם: שמן צמחי מוקשה — כריות נוגט (תלמה) סוכר לבן כרכיב ראשון או שנ

לפני כמה ימים התפרסמה בעיתון הארץ כתבה של איתי לשם על House of Flakes. לראות את הסיפור שלנו — זה שאנו חיים אותו כבר שנה וחצי — מתפרסם ככה זה רגע שקשה לתאר מלבד כהתרוממות נפש. הכתבה סיפרה את העיקרים, אבל כמו בכל ראיון — יש דברים שנשארים מחוץ למסגרת, פרטים שהספיקו להגיד רק חצי, ורגעים שהיו בחדר אבל לא הגיעו לדף. אז הנה הגרסה שלנו לסיפור ההקמה של HOF. שני אנשים שלא אמורים היו להכין דגני בוקר אם מישהו היה אומר לנו לפני שנתיים שנמצא את עצמנו בתחום המזון — היינו מתפקעים מצחוק. אור

המאמר הזה הוא, באופן גלוי, מאמר שיווקי. אנחנו חושבים שדגני הבוקר שלנו הם תוספת מעולה למארזי חג וכותבים על זה כי אנחנו רוצים שתשקלו את זה. הנה הסיבה שזה לא רק "עוד פרסומת": מארזי חג עוקבים אחרי תבנית קבועה: בקבוק יין, שמן זית, אולי ממרח כלשהו, ואם יש ילדים - חבילת ממתקים שכולם יודעים שהיו יכולים בלעדיה. זה בסדר. זה עובד. ואם זה מה שאתה מחפש - שיהיה לך לבריאות. אבל אם אתה רוצה מארז שיגרום לאנשים לפתוח אותו קודם - המאמר הזה בשבילך. אז מה האלטרנטיבה? מארז מתנה אמור לגרום למישהו

יש טעמים שמגיעים מהגיון. יש טעמים שמגיעים מניסיון. וקוקולד — הגיע מרגע אחד במטבח שבו מישהו החליט לראות מה קורה כשמכניסים שלוש שכבות של קוקוס לתוך בסיס אורז מלא תפוח עם קקאו ומייפל. התוצאה? לא סתם הוא נקרא קוק-ולד. שלוש שכבות קוקוס — לא בטעות הקוקוס בקוקולד הוא לא רכיב אחד. הוא שלושה: שבבי קוקוס קלויים וקורמלים — אלה שנותנים את הנגיסה ואת הצבע הזהוב. פתיתי קוקוס קראץ' — דקים, פריכים, עם עוצמה שונה של טעם. אבקת קוקוס קראץ' — זו שחודרת לכל פינה ונותנת את הרקע הרציף. שלוש שכבות ש

אם פעם עמדתם מול מדף הסוכר בסופר ותהיתם מה ההבדל בין כל הצנצנות האלה — אתם לא לבד. גולדן, דמררה, מוסקובדו, סוכר חום, סוכר קנה — המגוון מבלבל, והשיווק לא תמיד עוזר להבין מה באמת שונה. נעשה סדר. הספקטרום של סוכר קנה כל סוכרי הקנה — מהלבן ועד המוסקובדו — מגיעים מאותו מקור: קנה סוכר. ההבדל ביניהם הוא מידת הזיקוק. סוכר לבן — עבר זיקוק מלא. המולסה (הנוזל הכהה שמכיל את רוב המינרלים) הוצאה לחלוטין. מה שנשאר הוא סוכרוז כמעט טהור — מתוק, נייטרלי בטעם, ועם ערך תזונתי מינימלי מעבר לקלורי

אם אי פעם עמדתם מול מדף דגני הבוקר וניסיתם להבין מה בדיוק אומרת התווית — אתם לא לבד. "ללא גלוטן", "עלול להכיל גלוטן", "מכיל גלוטן" — שלוש הצהרות שנשמעות דומות אבל אומרות דברים שונים לגמרי. ולמי שצריך להיזהר — ההבדל הזה חשוב. שלושה סוגי סימון, שלוש משמעויות שונות "מכיל גלוטן" — פשוט. המוצר מכיל רכיב עם גלוטן. חיטה, שעורה, שיפון — מי שרגיש, נמנע. "עלול להכיל גלוטן" — המרכיבים עצמם נקיים, אבל תהליך הייצור מעלה סיכון לזיהום צולב. זה יכול לנבוע מציוד משותף, אותה מחסנית אריזה, אותו

בשנים האחרונות שמן קנולה הפך לאחד מנושאי השיחה הנפוצים ביותר בקהילות תזונה. פוסטים בסושיאל מדיה מכריזים שהוא "רעל", בלוגרים ממליצים להימנע ממנו לחלוטין, ומצד שני — דיאטנים קליניים ממשיכים לציין אותו כשמן עם פרופיל שומנים סביר. מי צודק? מה זה בכלל קנולה קנולה היא זן של צמח לפתית שפותח בקנדה בשנות ה-70 כדי להפחית חומצות שומן לא רצויות שהיו בצמח המקורי. השם עצמו הוא קיצור של Canadian Oil Low Acid. השמן מופק מהזרעים — בדרך כלל דרך תהליך של כבישה ולאחר מכן עיבוד כימי לטיהור. מה המ

לפני כמה חודשים עמדתי מול מדף דגני הבוקר בסופר ובחנתי מתחרה חדש יחסית - מותג שמציג את עצמו כ"בריא", ממותק, ומיועד לילדים. הגרפיקה על האריזה: צבעונית, שמחה, מלאה בדמויות. אותה שפה עיצובית שאפשר למצוא בקצה השני של הסופר - על ממתקים. ואז נפל לי האסימון. הילד לא מבין תזונה. אבל הוא מבין מה הוא רוצה. התעשייה מכירה את זה מזה עשרות שנים. כשמותג בוחר לשים על האריזה דמות מצוירת, צבעים זוהרים, ומשחק - הוא לא מדבר אל ההורה. הוא מדבר אל הילד. כי הילד הוא זה שיעמוד מול המדף ויגיד "אמא, אנ

כל הורה מכיר את הסצנה. עשרים דקות לפני היציאה. הילד יושב מול הקערה ומסרב לאכול. הוא לא רוצה את מה שהוכן - הוא רוצה את מה שהוא רוצה. וההסבר "זה טעים, תנסה" עובד עליו כמו גשם על אבן. ילד לא מסוגל להבין תועלת עתידית. "זה יעשה לך טוב" היא שפה שלא קיימת בעולמו. מה שקיים: טעים או לא טעים. עכשיו. ילד מעט בוגר כבר מכיר את המשחק - הוא יודע שמנסים לדחוף לו משהו שאמור להיות "טוב בשבילו". הוא יערים קשיים, יסרב לשתף פעולה, ובגרסה הקשה - הבוקר יתפוצץ. הבעיה היא לא הילד ילד שמסרב לאכול דגני

שוק דגני הבוקר בישראל שווה כ-155 מיליון דולר בשנה, וצפוי לצמוח ב-5.4% מדי שנה עד 2028. ממוצע הצריכה עומד על כ-1.9 ק"ג לנפש בשנה. כמעט כל בית אב בישראל קונה דגני בוקר באופן קבוע. זה לא קרה בגלל שדגני הבוקר הם הדבר הכי טוב שיש לנו לארוחת הבוקר. זה קרה בגלל 10 שניות. הבוקר הוא הרגע הכי לחוץ של היום אתם קמים, הילדים צריכים לצאת לבית הספר, אתם צריכים להגיע לעבודה - כל דקה נחשבת ולתוך זה צריך להכניס את "הארוחה הכי חשובה של היום". חביתה — רבע שעה. פנקייק — עשרים דקות. מוזלי עם פירו

יש רגע מוכר לרבים מאיתנו: אתה פותח ארון, שולף קופסת דגנים, ממלא קערה. זה מהיר, פרקטי, ומספק משהו. אבל האם זה באמת טעים? לא "טוב בהתחשב בנסיבות" — אלא טעים באמת? רוב האנשים שמקפידים על "בריאות" לא שואלים את השאלה הזו. הם פשוט מתפשרים — וכבר שכחו שהם עושים את זה. מה בעצם יש בקופסה הבה נסתכל על המרכיבים של דגני בוקר נפוצים בסופרמרקט הישראלי: קמח תירס, סוכר, עמילן, צבעי מאכל, וחומרי שימור. המרכיב הראשון בדרך כלל הוא דגן מעובד שרוב הסיבים התזונתיים שלו הוצאו ממנו. הסוכר הוא לרוב ה